גזר דין בתיק ת"פ 36136-02-11

אני מורה כמבוקש. אני מאפשרת למזכירות לאשר את העסקה טלפונית וזאת כמובן בכפוף לשיחה ובירור מתאים עם הבעלים של כרטיס האשראי מר גבי אלפסי. <#18#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ב, 02/10/2011 במעמד הנוכחים.

<#16#>

גזר דין לגבי (הנאשמים 5 ו-6)

1.         הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בעבירות, כדלקמן:

            הנאשם 5: בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428(רישא) (אישום ראשון).

הנאשם6: בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 (רישא) לחוק העונשין (אישום ראשון) וסחיטה באיומים, לפי סעיף 428 (סיפא) לחוק העונשין (אישום שלישי).

2.         הרשעתם של הנאשמים היא במסגרת הסדר טיעון, שלפיו כתב האישום תוקן.

אשר לנאשם 5 - המאשימה עתרה לגזור עליו, בהסכמה, מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ש"ח, מתוכו הופקד בקופת בית המשפט סך של 6,000 ש"ח.

אשר לנאשם 6 - המאשימה עתרה לגזור עליו, בהסכמה, מאסר בפועל למשך 16 חודשים ומאסר על תנאי, וכן פיצוי בסך כולל של 50,000 ש"ח, אשר יחולק בחלקים שווים בין כל אחד מהמתלוננים (25,000 ש"ח לכל אחד מהם).

3.         על פי עובדות כתב האישום בעניינו של הנאשם 5, א. ט. (להלן: " א. ") נטל הלוואה בריבית מהנאשם 6, אשר שילם בתשלומים את תשלומי הריבית לנאשם 5, אשר שימש גובה מטעמו של הנאשם 6.

            בתחילת חודש ינואר 2011, סגר א. את עסקו על רקע קשיים כלכליים, וחדל מהחזר התשלומים.

בתאריך 2.1.11 התקשר הנאשם 5 לטלפון הנייד של א. , ודרש ממנו להחזיר באופן מיידי את כל סכום ההלוואה, ואיים עליו כי אם לא ישלם יהיה "בלגן". בהמשך אוים א. על ידי הנאשם 1 (על פי הנטען בכתב האישום).

בתאריך 12.1.11 הוכנס א. בכוח על ידי ארבעה אנשים לרכב מסוג "מזדה", והוא הובל בניגוד לרצונו למשרד ברח' הרצל בנתניה. נאשם 6, הוא בעל החוב, נכח חלק מן הזמן במשרד, בעת שאחרים צעקו על א. , איימו עליו שיהרגו אותו והיכו אותו, תוך שהם דורשים ממנו כסף, ואף הבהירו לו כי אם הכסף לא ישולם באמצעות אביו, הוא לא ישוחרר.

לאחר מכן הוכנס א. על ידי אחרים לרכב והובל למלון בנתניה, ואולם חלק זה אינו מיוחס לנאשמים 5 ו-6.

4.         על פי עובדות האישום השלישי, המיוחס בין היתר לנאשם 6, במהלך שנת 2009, נטל נחשון שלום  (להלן: " נחשון") הלוואה מהנאשמים 6 ו-7, והוא היה אמור לשלם ריבית שבועית. בחלוף כשנה אזל כספו של נחשון, והוא חדל לשלם את תשלומי הריבית השבועית, ועל רקע זה פנו אליו הנאשמים 1 ו-6 ודרשו ממנו להיפגש ב"צ'יינג'" בנתניה.

            באותה פגישה דרשו הנאשמים 1 ו-6 מנחשון את סכום ההלוואה במלואה, כאשר כל העת נחשון ביקש מהם שאשתו לא תדע על המתרחש. ברם, כבר באותו לילה ביקר הנאשם 6 יחד עם אחרים בביתו של נחשון, וחרף בכיו סיפר לאשתו על אודות נטילת ההלוואה. נחשון גייס סכום כסף מסוים מבני משפחה, ואולם הנאשם 6 ואחרים לא הסתפקו בכך ו"קנסו" את נחשון בסכום נוסף. לאחר כשבוע הגיע נאשם 6 עם האחרים לביתו של נחשון בשעת לילה מאוחרת, ודרש ממנו בצורה מאיימת לשלם את ה"פיגורים".